Saturday, June 6, 2015

!למטרה - היכון, החל, צאי

יש אנשים שמסמנים מטרה, נחושים ומתמידים מגיעים אליה. אני שייכת לזן הפילוסופי יותר, שיודע את הכיוון בגדול אבל לא סגור על היעד. זה מרגיש כאילו מישהו קשר לי צעיף על העיניים, ואני מתקדמת לפי הריח והרוח.

בשני המקרים מתקדמים. לפעמים אפילו אין הבדל בקצב זו רק התחושה ששונה. או יותר  נכון הפרשנות.

אז התאמנתי בלסמן מטרה, התמדתי בה לזמן קצר והיא אבדה. הייתי צריכה לסמן אותה שוב קצת אחרת אבל היא שוב אבדה.

3 שנים עברו מאז אותו רגע בהיר, שנחת עלי וסימן לי לזוז מהמקום בו אני נמצאת. בזמן הזה סימנתי מטרה (בטוחה) לפחות 10 פעמים ובכל פעם הסתבר שטעיתי. הלכתי במעגלים ולעיתים לא הלכתי בכלל.

עכשיו אחרי שהתעייפתי, חיפשתי לי מקום קטן ונעים לשים את ראשי, מנוחה קצרה לפני היעד הבא. 

מוזר - אבל פתאום לרגע קצר הרגשתי שהשגתי את מטרתי!

***

הנה, רגליים שטובות לכל מטרה (מטרה = דלת יפה שרציתם להפוך לשולחן, ארגז שעובר מהפך לשידה, או כל משטח שיכול לסגור לכם את הפינה) >

SNAP, של צמד המעצבות הספרדיות Maria Roca ו- Erika Biarnes להשיג עכשיו בקיקסטארט!








התמונות מכאן ומכאן.

***

גם הדרך, היא לא המטרה:

ג'ושו שאל [את מורו] ננסן, "'הדרך' – מהי?"
ננסן אמר, "זוהי המחשבה של היום-יום".
ג'ושו אמר, "לכך צריך לכוון, הלא כן?"
ננסן אמר, "ברגע שכיוונת למשהו, כבר החטאת".
ג'ושו אמר, "אם לא אכוון אליה, כיצד אוכל לדעת את הדרך?"
ננסן אמר, "לדרך אין דבר עם 'ידיעה' או 'אי-ידיעה'. ידיעה היא תפיסה עיוורת. אי-ידיעה - פשוט אטימות. אם הגעת אל הדרך שאין מכוונים אליה, הרי זה כמו החלל הריק: צלול לחלוטין. אינך יכול לכפות זאת לכאן או לכאן".

מתוך "ספר הזן של ג'ושו" תרגום יואל הופמן.
(לא, לא קראתי עדיין את הספר אבל צדתי את הקטע הנ"ל בחתימת הטקסט שכתבה גלית גאון, על תערוכת השרפשרפים של יעקב קאופמן, במוזיאון העיצוב חולון)

***

עם קשר ובלי קשר. עבודה אחת שאהבתי השבוע:


העבודה של Amitai Ring, אמיתי רינג,
ומוצגת ממש עכשיו בתערוכת הבוגרים של MFA - בצלאל,
סלמה 60 ת"א (עד ה- 20.6.2015)




7 comments:

  1. מדליק!!!! אין על קיקסטארט למציאת דברים חדשים ומדליקים....

    ReplyDelete
    Replies
    1. This comment has been removed by the author.

      Delete
    2. שהתכוונתי לכתוב ... שאמנם אני לא מסתובבת בקיקסטארט כבלוג בפני עצמו אלא מגיעה כל פעם נקודתית מבלוגים אחרים. אבל זה לגמרי מתפקד כמו אתר הבית של מעצב, לכל דבר ועניין . ועכשיו אני בזכותך הולכת לשוטט בקיקסטארט :-)

      Delete
  2. גם אני מתלהבת קשות מהרגליים הצהובות וממה שניתן לעשות עימן.

    ReplyDelete
    Replies
    1. בדיוק! לאספנית כמוני זה ממש מרגיע... הידיעה הזו שלכל משטחי העץ והזכוכית, והפיסות הקטועות שמצאתי יכולים להיות חיים שנייים ודי בקלות :-) חחחח

      Delete
  3. וואו ממש גאונות לשמה

    ReplyDelete
    Replies
    1. לגמריי!! חושבת לקנות מכולה שלמה של הרגליים האלו...

      Delete

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...