Sunday, September 21, 2014

מקצוע: קליגרפית

כל כך הרבה מידע זורם אלי במהלך היום, על אופניים כשאני חולפת בשדרה על פני המון אנשים, בזמן קריאת כתבה עת צצים להם תכנים אחרים מהצדדים. תמיד אני משתדלת להתרכז בעיקר, מפספסת אולי אנשים ודברים חשובים על הדרך. אני מאמינה בחיבור, ברגע מסויים, מקרי או לאו, מזל, או כוונה, אין לדעת, בו הדברים מגיעים אלי בדיוק לפי הצורך ובזמן הנכון. הקדמה מבולבלת וקצת רגשנית, אבל כך הכרתי את גיתית רפאל. בין בלל של אינפורמציה, תוך שיטוט ממוקד, בתוך האקזיטנס הוירטואלי, שם היא צפה, עובדת ב"קודש" עם ידיה, מתמחה, בין היתר, בקליגרפיה וברסטורציה של עבודות אמנות. 



ה- H 'ים משמשים לכריכת ספרים

עבודה ידנית עם מידה רבה של מדע ומחקר. שימור ושיחזור אמנות על נייר

Brave new world, כותרת של שם הספר של אלדוס האקסלי


Dergerichtstag - יום הדין

Ex Libris של טל ברימר - מעצבת תפאורה

במרוקאית: ל'כתבא בל'חבאר חייר מיל מיית בלא קבאר. *התרגום: המילים שאינן נכתבות בדיו הן כמו מת ללא קבר.

Ex Libris של איתי ינאי - חוקר אבולוציה





נפגשנו אח"כ במקרה, בעולם האמיתי וסיפרתי לה על התאהבותי בתחום המיוחד שבחרה. משם חזרנו להתכתבות וירטואלית והנה היא כלשונה:

מאיפה האומץ לעזוב את המחשב ולצייר כך סתם אותיות?
"בבצלאל (בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית), למדתי במסלול איור. העיסוק בטיפוגרפיה/ קליגרפיה נולד לגמרי מתוך עניין אישייתכן שהמפגש האינטימי עם יצירות אמנות עתיקות מהעולם הישן בלימודי הרסטורציה שלי, הוא זה שעורר אצלי את הרצון לצייר אותיות כמו שעשו פעם. אספתי ספרים בנושא, ראיתי סרטונים ביוטיוב ופשוט תירגלתימכיוון שאני מגיעה מאיור ואמנות פלסטית, החזרה לדיו ונייר היתה טבעית בשבילילמרות שאני מאוד אוהבת את מגע (וריח) הנייר, המחשב הוא כלי טיפוגרפי מדהים שמאפשר לי לבטא הרבה מהיצירה שלי".

מה הניע אותך להמשיך ללימודי רסטורציה?
"פרויקט הגמר שלי בבצלאל (2006) היה ספר מסע לאי דמיוני במאה ה-17. הסיפור שבניתי התבסס על שרידים ועקבות שבאו לידי ביטוי באובייקטים שיצרתי כמו: תחריטים ואיורים סמי-מדעיים בצבעי מים. זאת היתה למעשה ההתנסות הראשונה שלי בהתחקות אחר הטכניקות והמסורות העתיקות של מלאכת הידהעבודה עם הידיים והעניין שלי בטכניקות אלו, הובילו אותי לברר על תחום הרסטורציה שמשלב עבודה ידנית עם מידה רבה של מדע ומחקר. אחרי ששוחחתי עם אנשים שעוסקים ברסטורציה בארץ הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק, וכך יצאתי ללימודי שימור ושיחזור אמנות על נייר בפירנצה. הבחירה בתחום הנייר דווקא, נבעה מתוך הרגישות והשבריריות של החומר, שאינו שורד כל כך הרבה זמן כמו חומרים אחרים כדוגמת אבן, עץ ואפילו ציורי שמן על בד. הרגשתי שהם הכי זקוקים לעזרהאחר כך המשכתי גם ללימודי תואר שני בשימור מורשת התרבות החמרית באוניברסיטת חיפה ואותם אני מסיימת בימים אלה".
  
האם תמיד היית כזו עמלנית :-)?
"תמיד ציירתי בהנאה רבה. כילדה, היה לי הרבה זמן להעסיק את עצמי אז פיתחתי לי עיסוקים למלא את הזמן וזכור לי שגם אז לקחתי אותם ברצינות :)"

ספרי קצת על הבלוג שלכן באינסטגרם, מיהי שותפתך
"שותפתי היא חברתי הטובה נועה צאושו. נפגשנו בבצלאל כשהיא למדה במחלקה לאמנותהיום היא לומדת לתואר שני במרכז ליידיש באוניברסיטת בר אילןביחד אנחנו נוברות בארכיונים ישנים, מחפשות קליגרפיות עתיקות ומעלות אותן לבלוג שלנו באינסטגרםLetteresque. במסגרת הבלוג אנחנו מייצרות גוף עבודות מקורי ומנסות להרחיב את תחומי העניין המשותפיםמעבר לפוסטים, אנחנו מייצרות חותמות Ex Libris וקליגרפיות בהזמנה אישית. כרגע שתינו עובדות על כתיבת התיזות שלנו, לכן האטנו את הקצב עם הבלוג ובעיקר עובדות מאחורי הקלעים".

מה התכניות שלך בהמשך?
"לסיים את התיזה (!) ולחזור לעסוק בבלוג בצורה יותר מאתגרת. אה וגם לחזור להנות מהחיים".


Monday, September 15, 2014

פתקים מהמגירה #1

תחילתה של שנה חדשה, זו הזדמנות מצויינת לנקות את המגירה ולהתחיל בתכנית לה אני קוראת "לשתף לשתף לשתף". העיסקה היא כזו, אני לא שומרת יותר ואתם מקבלים יותר. 


----< 1 >----
ביקום מקביל אני לא מפנטזת על נסיעה לניו יורק לא למילנו ואף לא לשבדיה, אני משתתפת במסע לאוקיינוס הצפון אטלנטי, יחד עם Studio Swine. אני מושה פלסטיק מהים, משוחחת עם הדייגים המקומיים, והם, Alexander ו-Azusa מכינים כיסא. בנתיים אסתפק בחוברת שלהם SEA CHAIR / DIY שהינה הגמול על תרומה בסך 5 פאונד לפרוייקט.





----< 2 >----
טכסטיל מנחם. אותו סיפור של השילוש הקדוש: חיזוק אוכלוסיה חלשה, עיצוב נחשק, מלאכת יד עתיקה. הפעם הסיפור מאפריקה וקוראים לו: Petel






----< 3 >----
סורג ספסל - Anton Alvarez  - מדגים סינרגיה אולטימטיבית בין הידיים והמכונה.






----< 4 >----
מצאתי תחביב חדש! איסוף דימויים של גינון אורבאני. הפעם זו סדנה של סטודיו Karen Kimmel, אבל כל ירוק בעיר - תופס!








----< 5 >----
המעצבת האהובה עלי, Marjan van Aubel תגיע השבוע (הוא שבוע העיצוב בלונדון) לאירוע ה-Design Date באלברט וויקטוריה, וממש משם אני מניחה שהיא תתפוס מונית ל - Mint, שם תתקים פתיחת התערוכה, בה כיסאות הנסורת שלה משתתפים.



Anton Alvarez מדגים >



The Thread Wrapping Machine from Anton Alvarez on Vimeo.


Friday, September 12, 2014

ואלה שמות / INDEX

לרגל השנה החדשה עשיתי סדר בבלוג
ואלה שמות המעצבים, בעלי המלאכה והאמנים שהתארחו עד כה באפסייקליש
מעתה תוכלו לקפוץ לכאן בכל עת שתחפצו, על ידי לחיצה על הלינק החדש שצורף בדף הבית של הבלוג

Those are the designers, craftsmanships and artists who were hosted in upcyclish till today
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


Design
////////////////////////////////////////////////////////////////////



Craft, Handicraft
////////////////////////////////////////////////////////////////////



Art
////////////////////////////////////////////////////////////////////



Workshops
////////////////////////////////////////////////////////////////////


World wide
////////////////////////////////////////////////////////////////////



Projects:
////////////////////////////////////////////////////////////////////




-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מעודכן נכון ליום 12/09/2014
מוגש כשירות לקוראי הבלוג

Wednesday, September 10, 2014

המקרה ההולנדי של העיצוב האיטי




התמונות לקוחות מתוך האתר והפייסבוק של The Soft World

אין כמו המקרה ההולנדי של העיצוב האיטי כדי לנחם אותי בשעה שאני עצובה. (לא משהו שצריך להדאיג, בסך הכל עודף של עייפות, כעס וחוסר אונים אל מול זרועותיה האימתניות של הבירוקרטיה). או אז, המחשבה על מקום עם מזג אויר שדורש תמיד בגדים ארוכים, שהמרחק בין בית לבית הוא לפחות כמה קילומטרים ושכמות החיות שאדם פוגש ביום מסויים שווה לכמות האנשים שהוא פוגש באותו יום, מאוד מנחמת אותי. תוסיפו לזה, מעצבת הולנדית Beatrice Waanders, שהתמחתה במקצוע הליבוד, וקיבלתם מוצר עיצוב נחשק שבמקרה קוראים לו כרית / שטיח / כיסוי מיטה / הדום. במקרה זה, גוזזים צמר מגזע כבשים חופשיות בעל שושלת אירופאית מכובדת, ומלבדים בעבודת יד מקומית. זה המקרה בו אני מתאהבת מייד בכל מה שגברת Waanders תעשה מעתה ועד עולם.

***
הנה האבחנה הוויקיפדית להתאהבות האינטואיטיבית שלי בגברת Waanders:

Slow Design may be seen as a path toward the dematerialization required for long-term sustainability as it takes into account the non-material nature of human well being and happiness.


Wednesday, September 3, 2014

עונת המדוזות













בתמונות למעלה: מנורת Medu של אלה ספקטור - בקבוק פלסטיק ממוחדש, במסווה של נצנוץ שמיימי נחשק. תוכלו לפגוש אותה ב-12/9/14 בפתיחת התערוכה שלה - Happy End.

***

ואף מילה על מדוזות הקיץ הזה, ממש כפי שלא שמענו אף אמא מתלוננת… בקיץ הבא כשנשב על המרפסת, כנראה ששוב יגיעו המדוזות, ובטרם תצאו מהבית, מוזמנים לבדוק את מצב המדוזות בחוף הקרוב לביתכם כאן.
לסיום, כה אמר מושון המציל האגדי מחוף פרישמן: "לכל המתרחצים בים, מי שנגעה בו או פגש במדוזה שישתוף את עצמו במי ים ולא קרה כלום"!

Monday, September 1, 2014

מקצוע: לייף-סטיילר







שם: Sergio Colantuoni
ארץ: ארץ המגף
עיר: עיר העיצוב המוכתרת
מקצוע: לייף-סטיילר (Lifestyler)
צבע: כמה שיותר אבל באיטלקית
תמונות: 2,1 ו-5 Sergio Colantuoni בביתו. 4,3 ו-6 מעבודותיו. התמונות לקוחות מהאתר של The Selby ומהאתר והפייסבוק של Sergio Colantuoni


***

לפני קצת יותר משנתיים נחת עלי רגע של הארה. אני לא יודעת איפה תופסים אתכם רגעים כאלו, אותי הרגע תפס בשעת בין ערביים, בגינה ציבורית, מוקפת זאטוטים קטנים). רגע בו הבנתי שאינני חייבת עוד להיות מעצבת גרפית. מה אני רוצה לעשות במקום זאת? שהינה וריאציה לשאלה הנצחית "מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה"? זו שאלה טובה ועדיין לא פתורה. אני מניחה שבלוג זה הוא הדרך שלי לגלות את התשובה לכך.

היום, הקטנה שלי עלתה לכיתה א'. מרוגשת, עם דמעה קטנה ומחנק בגרון (אני מתכוונת אלי) ליויתי אותה בכניסתה לבית הספר. אצלה-העולה לכיתה א' הכל עדיין פתוח, היא יכולה להיות מורת דיקציה לשחקנים הוליוודים, קומיקאית או לייף-סטיילרית מקומית. בגילה, בכל יום בחייה, השמיים הם רק אופציה טובה, כמו כל אפשרות אחרת נטולת הגדרות. אם כן, מכך אני מסיקה כי השאלה העלומה, נועדה לגדולים ולא לקטנים. לדוגמא, אם את אשת כספים / מכירות / השלימי את החסר בתאגיד יציב, לא סביר שתעזבי את משרתך לטובת משרת "פיטר פן" ללא אופק, ללא קביעות וללא פנסיה, אך הגיוני שתרצי להשתעשע במחשבות על כך, בזמן שאת מחכה לתשובה מבנך.

לסיום, בטרם אשאיר אתכם לבדכם עם השאלה הפתוחה הנ"ל, אני מאחלת בהצלחה לכל האנשים הקטנים שמתחילים היום את שנת הלימודים וכמובן לכל הילדים הגדולים - ההורים שלהם.

שלכם,
מיכל

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...